מדד תל אביב 90

איך המדד עובד

משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי השוק של החזקות הציבור בה (לא כל מניות החברה, אלא החלק שאינו בידי בעלי השליטה), בכפוף לתקרת משקל של 2% למניה. התקרה מונעת מצב שבו חברה אחת או שתיים מכתיבות את המדד כולו, ולכן ת"א 90 מפוזר יותר ממדד ת"א 35, שבו תקרת המשקל גבוהה יותר.

הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה לפי מתודולוגיית המדדים של הבורסה: מניות שעמדו בתנאי הסף (שווי שוק, שיעור החזקות ציבור ומחזור מסחר מינימלי) נכנסות, ומניות שירדו מתחת לסף יוצאות. חברה שצמחה יכולה לעלות מת"א 90 לת"א 35, וחברה שנחלשה יכולה לרדת בכיוון ההפוך, ולכן ת"א 90 הוא בין המדדים הדינמיים בבורסה. בשל ההקצאות של קרנות מחקות וקרנות סל, עצם ההכרזה על כניסה למדד מייצרת ביקוש למניה.

דוגמה בשקלים

אי אפשר לקנות "את המדד" עצמו, אלא קרן שעוקבת אחריו. משקיע שקנה קרן מחקה על ת"א 90 ב-10,000 ש"ח, ובשנה שלאחר מכן המדד עלה ב-8%, מחזיק בסוף השנה כ-10,800 ש"ח, פחות דמי הניהול של הקרן. אם דמי הניהול הם 0.3% בשנה, העלות היא כ-30 ש"ח. במכירה ישולם מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. הדוגמה מניחה שהקרן עקבה אחרי המדד במדויק, ובפועל יש תמיד פער עקיבה קטן.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

ת"א 90 הוא הדרך הפשוטה לקבל חשיפה לחברות הבינוניות של המשק: חברות נדל"ן, תעשייה, טכנולוגיה, מסחר ושירותים שרובן קטנות מכדי להיכלל בת"א 35, אבל גדולות ונזילות מספיק כדי שקרן תוכל לעקוב אחריהן. התנודתיות שלו גבוהה בדרך כלל מזו של ת"א 35, כי החברות קטנות יותר והמחזורים נמוכים יותר, וזה אומר גם ירידות חדות יותר בשוק יורד.

ההשקעה נעשית דרך קרן מחקה (נקנית בשער סוף היום דרך הבנק או בית ההשקעות) או דרך קרן סל (נסחרת בבורסה במהלך היום). שתיהן מחזיקות את 90 המניות במשקלן במדד, וההבדל ביניהן הוא באופן המסחר ובעלויות.

טעויות נפוצות

להשוות את ת"א 90 לת"א 35 על פני חודשים בודדים ולהסיק מסקנה: שני המדדים מתחלפים בהובלה לאורך השנים. לקנות קרן לפי השם בלבד בלי לבדוק דמי ניהול ופער עקיבה. לחשוב ש-90 החברות הן "קטנות": מדובר בחברות ששווי השוק שלהן נמדד במאות מיליוני שקלים ויותר. ולשכוח שהרכב המדד משתנה, כך שהחברות שראיתם ברשימה לפני שנה אינן בהכרח בו היום.