מדד תל אביב 125

איך המדד בנוי

המשקל של כל מניה נקבע לפי שווי ההחזקות של הציבור בה, כלומר בלי המניות שבידי בעל השליטה, ומאז הרפורמה של 2023 גם לפי הסחירות שלה. לכל מניה יש תקרת משקל של 5%, כדי שחברה אחת לא תשלוט במדד. ההרכב, אילו מניות נכנסות ויוצאות, מתעדכן פעמיים בשנה, במאי ובנובמבר, והמשקלות מתעדכנים כל רבעון. המדד מכסה את רוב שווי השוק של המניות בבורסה, והבנקים הם הענף הגדול בו.

ת"א 125 ות"א 100

עד פברואר 2017 המדד הרחב של הבורסה היה ת"א 100. בפברואר 2017 הוא הורחב ל-125 מניות ושמו שונה, ולכן מי שמחפש היום "תל אביב 100" מגיע בפועל למדד ת"א 125.

איך משקיעים במדד

אי אפשר לקנות מדד ישירות, אבל יש קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות שעוקבות אחרי ת"א 125, וקונים אותן בחשבון מסחר בבנק או אצל ברוקר. כשבוחרים בין קרנות על אותו מדד, משווים את דמי הניהול ואת פער המעקב, כלומר כמה התשואה של הקרן סטתה מהתשואה של המדד בפועל. גם מסלולי מניות בקופות גמל ובקרנות פנסיה מחזיקים חלק גדול מהמניות שבמדד.

דוגמה בשקלים

לחברה שווי שוק של 10 מיליארד ש"ח, ובעל השליטה מחזיק 60% מהמניות. במדד היא נספרת לפי 4 מיליארד ש"ח בלבד, 40% שבידי הציבור. משקיע שמכניס 10,000 ש"ח לקרן מחקה על ת"א 125 קונה בעקיפין חלק קטן מכל 125 החברות, לפי המשקלות האלה. אם המדד עולה בשנה ב-12%, התיק שווה כ-11,200 ש"ח, פחות דמי ניהול של הקרן, ובמכירה משלמים 25% מס על הרווח הריאלי.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

ת"א 125 הוא הדרך הפשוטה והזולה להשקיע בשוק הישראלי כולו בלי לבחור מניות. הוא גם הקנה מידה למנהלי קרנות וקופות: מנהל שלא מצליח להכות את המדד לאורך זמן גובה דמי ניהול גבוהים בלי הצדקה. וכשמניה נכנסת למדד או יוצאת ממנו, הקרנות המחקות חייבות לקנות או למכור אותה, וזה מזיז את המחיר סביב מועדי העדכון.

טעויות נפוצות

לחשוב שהמדד מייצג את כל הכלכלה הישראלית: חברות טכנולוגיה ישראליות רבות נסחרות רק בחו"ל ואינן בו. להתעלם מהריכוזיות: לבנקים משקל גבוה, ותיק שכולו ת"א 125 תלוי מאוד בהם. ולבלבל בין ת"א 125 לת"א 35, שכולל רק את הגדולות. ולשכוח שמעבר לדמי הניהול של הקרן יש גם עמלות קנייה ומכירה ודמי משמרת בחשבון המסחר.