DCA (Dollar Cost Averaging)

איך זה עובד בישראל

רוב החוסכים בישראל עושים DCA בלי לקרוא לזה כך: ההפקדה החודשית לקרן הפנסיה, לקרן ההשתלמות ולקופת הגמל מושקעת בשוק בכל חודש, בכל מחיר. מי שרוצה לעשות זאת גם עם החיסכון הפרטי יכול להפקיד בהוראת קבע חודשית לקופת גמל להשקעה או לקרן נאמנות, או לקנות בעצמו קרן סל בכל חודש בחשבון המסחר. בקנייה עצמית חשוב לבדוק את העמלות: עמלת מינימום של כמה שקלים לפעולה, על הפקדה של 500 ש"ח, יכולה להגיע לאחוז ויותר מהסכום, ולכן בסכומים קטנים הפקדה אוטומטית לקרן או לקופה זולה יותר לרוב. וכדאי לדעת מה קורה במכירה: כשמוכרים רק חלק מהיחידות שנקנו בהפקדות חודשיות, בבורסה בתל אביב המס מחושב לפי שיטת FIFO, והיחידות הוותיקות נחשבות כנמכרות ראשונות. בקופת גמל להשקעה החישוב נעשה אצל הגוף המנהל, והמס משולם רק במשיכה.

דוגמה בשקלים

משקיעה מכניסה 1,000 ש"ח בכל חודש לקרן מחקה מדד. בחודש הראשון היחידה עולה 100 ש"ח והיא קונה 10 יחידות. בחודש השני השוק ירד והיחידה ב-80 ש"ח, אז היא קונה 12.5 יחידות. בחודש השלישי המחיר חזר ל-100 ש"ח, ועוד 10 יחידות. בסך הכל השקיעה 3,000 ש"ח וקיבלה 32.5 יחידות, מחיר ממוצע של כ-92.3 ש"ח ליחידה. היום התיק שווה 3,250 ש"ח, רווח של כ-8.3%, אף שמחיר היחידה חזר בדיוק לנקודת ההתחלה.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

למי שחוסך מהמשכורת אין סכום גדול להשקיע בבת אחת, ו-DCA הוא פשוט הדרך הטבעית לבנות תיק. מי שקיבל סכום גדול, מירושה, ממכירת דירה או ממענק, ומפחד להיכנס לשוק בשיא, יכול לפרוס אותו על פני כמה חודשים ולהקטין את הסיכון לחרטה. מי שבוחר לפרוס כדאי שיקבע מראש לוח זמנים קצר וברור, למשל שישה עד שנים עשר חודשים, ולא יחכה ל"רגע הנכון", שבדרך כלל לא מגיע. אבל כדאי לדעת: מחקר של ונגארד מצא שהשקעה חד פעמית ניצחה את הפריסה בכשני שלישים מהתקופות שנבדקו, כי שוק המניות עולה ברוב הזמן, וכסף שמחכה בצד מפספס את העלייה.

טעויות נפוצות

להפסיק להפקיד דווקא כשהשוק יורד, ואלה בדיוק החודשים שבהם השיטה קונה בזול. לפרוס סכום גדול על שנים ולהשאיר את רובו בעו"ש בלי ריבית. לשלם עמלות קנייה שאוכלות חלק ניכר מההפקדה. ולחשוב ש-DCA מגן מהפסד: אם הנכס יורד לאורך זמן, ממשיכים לקנות נכס יורד. ולבחור תדירות גבוהה מדי, שבועית או יומית, כשעמלת הקנייה מצטברת על כל פעולה.