הוראת קבע

הזכויות שלכם

כשנותנים הרשאה אפשר לקבוע לה סכום מרבי לכל חיוב, תאריך סיום, או את שניהם, והבנק יחזיר חיוב שחורג מהם. אפשר לבטל את ההרשאה בכל עת, והביטול נכנס לתוקף יום עסקים אחד אחרי ההודעה לבנק. אפשר גם לבטל חיוב מסוים שכבר ירד, אם מודיעים לבנק לא יאוחר משלושה ימי עסקים אחרי מועד החיוב, ולדרוש החזר של חיוב שחרג מההגבלות או שירד אחרי שההרשאה בוטלה. הרשאה שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים מתבטלת מעצמה. על חלק מהפעולות, כמו ביטול חיוב, הבנק עשוי לגבות עמלה לפי התעריפון.

הוראת קבע לעסקים

עסק שרוצה לגבות מלקוחות בהוראת קבע צריך הסכם עם הבנק שלו. הבנק בודק את העסק, מקבל ממנו כתב שיפוי ומקצה לו קוד מוסד במס"ב, מרכז הסליקה הבנקאי שמעביר בין הבנקים חיובים וזיכויים אוטומטיים, כמו משכורות והוראות קבע. הלקוח חותם על טופס הרשאה, וכל חודש העסק שולח קובץ חיובים. חיוב שחוזר, למשל בגלל חוסר כיסוי, חוזר אל העסק, וכדאי שתהיה לו דרך לטפל בו. החלופה הנפוצה היא חיוב חוזר בכרטיס אשראי דרך חברת סליקה, והעמלות בשתי הדרכים שונות, ולכן כדאי להשוות.

הוראת קבע בכרטיס אשראי

זה מנגנון אחר: החיוב עובר דרך חברת כרטיסי האשראי ולא ישירות מהחשבון, והוא לא כפוף להוראות של בנק ישראל על הרשאות לחיוב חשבון אלא לחוק כרטיסי חיוב. את הביטול שולחים בכתב לחברת האשראי, ורצוי גם לבית העסק.

דוגמה בשקלים

מנוי לחדר כושר עולה 250 ש"ח בחודש בהוראת קבע. כשנותנים את ההרשאה, קובעים תקרה של 300 ש"ח לחיוב ותאריך סיום בעוד שנה. אם המכון ינסה לחייב 450 ש"ח, הבנק יחזיר את החיוב. אם המנוי מבטל את ההרשאה ב-10 בחודש והחיוב הבא מתוכנן ל-15, הביטול כבר בתוקף; ואם בכל זאת ירד חיוב, אפשר לדרוש אותו בחזרה. אותו מנגנון משמש גם להשקעה: הוראת קבע של 1,000 ש"ח בחודש לקופת גמל להשקעה היא השקעה חודשית קבועה בלי לזכור לבצע אותה.

טעויות נפוצות

לתת הרשאה בלי תקרה ובלי תאריך סיום. לבטל מול העסק בלבד ולא מול הבנק, ולגלות שהחיובים ממשיכים. לחכות יותר משלושה ימי עסקים כדי לערער על חיוב שגוי. לשכוח הוראות קבע ישנות למנויים שכבר לא בשימוש. ולהשאיר בחשבון פחות כסף מהחיובים הצפויים, כשחיוב שחוזר עלול לגרור עמלה ולפגוע ביחסים עם הבנק.