יחס חוב תוצר

המספרים בישראל

לפני המלחמה ישראל הגיעה לאחד היחסים הנמוכים בתולדותיה, כ-61% מהתמ"ג בסוף 2022 ו-2023. הוצאות המלחמה והגירעון הגדול העלו אותו לכ-67.7% בסוף 2024 ולכ-68.6% בסוף 2025, לפי האומדן הראשון של החשב הכללי באוצר, ובנק ישראל צופה כ-69% ב-2026. לשם השוואה, לפי קרן המטבע הבינלאומית היחס בארה"ב הוא כ-124% וביפן כ-205%. באיחוד האירופי, אמנת מאסטריכט קבעה תקרה של 60% למדינות שמצטרפות לאירו.

איך היחס זז

המונה, החוב, גדל בכל שנה של גירעון. המכנה, התמ"ג, גדל עם הצמיחה ועם האינפלציה. לכן היחס יכול לרדת גם כשיש גירעון, אם המשק צומח מהר יותר מהחוב, ולעלות גם בלי גירעון גדול, במיתון.

למה הריבית חשובה לא פחות מהיחס

מה שמכביד על התקציב הוא לא רק גודל החוב אלא הריבית עליו. כשהתשואות על אגרות החוב הממשלתיות עולות, כל חוב חדש שהמדינה מגייסת, וכל חוב ישן שהיא ממחזרת, יקר יותר. אז חלק גדל מהתקציב הולך לתשלומי ריבית, במקום לחינוך, לבריאות ולביטחון, ומדינה עם יחס נמוך אבל ריבית גבוהה יכולה להיות במצב קשה יותר ממדינה עם יחס גבוה וריבית נמוכה.

דוגמה בשקלים

למדינה יש חוב של 1,000 מיליארד ש"ח ותמ"ג של 1,600 מיליארד ש"ח: יחס של 62.5%. בשנה הבאה התמ"ג הנומינלי גדל ב-5% ל-1,680 מיליארד. אם הגירעון הוא 80 מיליארד (5% מהתמ"ג), החוב מגיע ל-1,080 מיליארד והיחס עולה לכ-64.3%. אם הגירעון הוא 32 מיליארד בלבד, החוב 1,032 מיליארד והיחס יורד לכ-61.4%, למרות שהמדינה עדיין לוותה.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

יחס חוב תוצר שעולה מהר מעלה את הסיכון שחברות הדירוג יורידו את דירוג האשראי, כפי שקרה לישראל ב-2024. הורדת דירוג ועלייה בחוב יכולות להעלות את התשואות של אגרות החוב הממשלתיות, ואיתן את הריבית על משכנתאות בריבית קבועה ועל אגרות חוב של חברות, וגם להחליש את השקל. מחזיקי אג"ח ממשלתיות ומי שלוקח משכנתא מרגישים את זה ישירות.

טעויות נפוצות

לחפש מספר קסם שמעליו יש משבר: יפן חיה שנים עם יחס של יותר מ-200%, ומדינות אחרות נקלעו לצרות ביחס נמוך בהרבה. מה שקובע הוא המגמה, עלות הריבית, מי מחזיק את החוב ובאיזה מטבע הוא. לבלבל בין החוב הממשלתי לחוב החיצוני של המשק כולו. ולבלבל עם יחס מס תוצר, שמודד כמה מסים נגבים כאחוז מהתמ"ג.