רווח למניה (EPS - Earnings per share)

איך מחשבים

רווח נקי, פחות דיבידנד למניות בכורה אם יש, חלקי מספר המניות הממוצע המשוקלל בתקופה. הממוצע המשוקלל חשוב: חברה שהנפיקה מניות באמצע השנה סופרת אותן רק לחלק מהשנה. לצד ה-EPS הבסיסי מציגים EPS מדולל, שמניח שכל האופציות לעובדים, כתבי האופציה והאג"ח הניתנות להמרה שכדאי לממש כבר מומשו. כך רואים כמה רווח יישאר לכל מניה אם יתווספו מניות.

איך זה עובד בישראל

חברות שמדווחות לפי IFRS ומניותיהן נסחרות מחויבות להציג רווח בסיסי ומדולל למניה בדוח רווח והפסד, בתחתית הדוח. רוב החברות בתל אביב מציגות אותו בשקלים, וחלק מחברות הטכנולוגיה והאנרגיה בדולרים. בארה"ב חברות מפרסמות בהודעה לעיתונות גם EPS מתואם (Non-GAAP), בלי הוצאות כמו תגמול מבוסס מניות, ולרוב זה המספר שמשווים לתחזיות.

דוגמה בשקלים

חברה הרוויחה 120 מיליון ש"ח נטו, ויש לה 40 מיליון מניות: EPS של 3 ש"ח. המניה נסחרת ב-45 ש"ח, כלומר מכפיל רווח 15. אם החברה תקנה בחזרה 4 מיליון מניות, ייוותרו 36 מיליון, ובאותו רווח ה-EPS יעלה ל-3.33 ש"ח, עלייה של 11% בלי שהעסק גדל בשקל. ואם יש לעובדים אופציות שיכולות להפוך ל-5 מיליון מניות נוספות, ה-EPS המדולל הוא 120 חלקי 45, כ-2.67 ש"ח.

EPS לאורך זמן

נתון של רבעון אחד אומר מעט. מה שמעניין משקיע לטווח ארוך הוא קצב הצמיחה של ה-EPS לאורך חמש או עשר שנים, שאפשר לסכם ב-CAGR. אם ה-EPS גדל ב-10% בשנה והמכפיל לא השתנה, גם מחיר המניה עלה בערך ב-10% בשנה. מכפיל הרווח לצמיחה (PEG) מחבר את שני הנתונים: הוא מחלק את מכפיל הרווח בקצב הצמיחה הצפוי של ה-EPS.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

בעונת הדוחות, כשהמחיר מגיב לפער בין ה-EPS בפועל לתחזית. בבחינת מגמה: EPS שגדל בהתמדה לאורך שנים הוא סימן לעסק בריא. ובחברות טכנולוגיה, שבהן תגמול במניות מגדיל את מספר המניות כל שנה ומדלל את בעלי המניות הקיימים.

טעויות נפוצות

להשוות EPS בין חברות שונות: 10 ש"ח למניה בחברה אחת ו-1 ש"ח בשנייה לא אומרים כלום בלי המחיר ומספר המניות. להסתכל רק על ה-EPS הבסיסי כשיש דילול גדול. לקבל EPS מתואם בלי לבדוק מה הוצא ממנו. ולפרש עלייה ב-EPS כצמיחה, כשהיא נובעת מרכישה חוזרת או מרווח חד פעמי.