מחקר ופיתוח (R&D)

מחקר ופיתוח (R&D, Research and Development) הוא כלל ההוצאות שחברה מוציאה כדי לפתח מוצרים, שירותים או טכנולוגיות חדשים ולשפר קיימים: שכר מהנדסים וחוקרים, ניסויים, אבות טיפוס ורישום פטנטים. בדוח רווח והפסד זהו סעיף הוצאה נפרד, ובחברות טכנולוגיה ופארמה הוא לרוב אחד הסעיפים הגדולים ביותר.

מה זה R&D בהייטק

בחברת הייטק "R&D" הוא גם שם המחלקה: צוותי הפיתוח, הבדיקות (QA), הארכיטקטים ומנהלי הפיתוח, בניגוד למכירות, לשיווק ולתפעול. כשמדברים על "משרת R&D" או "מרכז R&D" מתכוונים לפעילות הפיתוח עצמה. חברות טכנולוגיה גלובליות רבות מחזיקות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח, ולכן המונח שגור כאן במיוחד.

איך זה עובד בישראל

מבחינה חשבונאית, חברות שמדווחות לפי התקינה הבינלאומית (IFRS), כמו רוב החברות הנסחרות בתל אביב, רושמות הוצאות מחקר כהוצאה שוטפת, אבל רשאיות להוון הוצאות פיתוח (לרשום אותן כנכס ולהפחית אותו לאורך שנים) כשהפיתוח עומד בתנאים מוגדרים. חברות שמדווחות לפי התקינה האמריקאית (US GAAP), ובהן חברות ישראליות רבות שנסחרות בנאסד"ק, רושמות כמעט את כל המו"פ כהוצאה בשנה שבה הוא נוצר. ההבדל הזה חשוב בהשוואה בין חברות.

המדינה תומכת במו"פ דרך רשות החדשנות, שנותנת מענקים לפרויקטים נבחרים תמורת תמלוגים ממכירות עתידיות, ודרך פקודת מס הכנסה, שמאפשרת לנכות הוצאות מו"פ שאושרו במלואן בשנת ההוצאה.

דוגמה בשקלים

חברת תוכנה ישראלית מדווחת על הכנסות של 400 מיליון ש"ח והוצאות מו"פ של 100 מיליון ש"ח, כלומר 25% מההכנסות. המתחרה הישירה שלה מוציאה 15%. בפני עצמו המספר לא אומר אם זה טוב או רע. אם שלוש שנים קודם ההכנסות היו 250 מיליון ש"ח עם אותם 100 מיליון מו"פ, ההשקעה תורגמה לצמיחה של 60% וההוצאה היחסית ירדה. אם ההכנסות נשארו 250 מיליון, 300 מיליון ש"ח של מו"פ מצטבר לא הניבו צמיחה, וזו שאלה שמשקיע צריך לשאול את ההנהלה.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

בכל ניתוח של חברת טכנולוגיה, פארמה או מכשור רפואי: המו"פ הוא ההשקעה בעתיד, והיחס בינו להכנסות (ולמגמה שלו לאורך שנים) מספר אם החברה עדיין בונה או כבר קוצרת. חברה מפסידה שרוב ההפסד שלה הוא מו"פ שונה מהותית מחברה מפסידה שרוב ההפסד שלה הוא שיווק. בחברות פארמה המו"פ הוא צינור המוצרים (pipeline), ואישור או כישלון של ניסוי הם האירועים שמזיזים את המניה.

טעויות נפוצות

להניח שמו"פ גבוה הוא תמיד סימן טוב: הוא טוב רק אם הוא מתורגם למוצרים ולהכנסות. להשוות חברת IFRS שמהוונת פיתוח לחברת US GAAP שלא, בלי להתאים. להתעלם מכך שחלק גדול מהוצאות המו"פ הוא תגמול מבוסס מניות (אופציות לעובדים), שמדלל את בעלי המניות. ולבלבל מו"פ עם הוצאות הון (CAPEX): מו"פ הוא הוצאה בדוח רווח והפסד, השקעה במכונות ובמבנים היא נכס במאזן.