אינפלציה

איך מודדים אינפלציה בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקת בכל חודש את המחירים של סל קבוע של מוצרים ושירותים שמשקי בית קונים: מזון, דיור, תחבורה, חינוך, בריאות ועוד. השינוי במחיר הסל הוא מדד המחירים לצרכן. המדד מתפרסם ב-15 בכל חודש בשעה 18:30 ומתייחס לחודש הקודם, ובערב חג או ביום שישי מוקדם יותר. בסעיף הדיור נמדד מחיר השכירות, ולא מחירי הדירות, ולכן זינוק במחירי הדירות לא נכנס ישירות לאינפלציה.

מה קרה בישראל

בשנות ה-80 ישראל ידעה אינפלציה של מאות אחוזים, וב-1984 היא הגיעה לכ-445% בשנה. תוכנית הייצוב שהחלה ביולי 1985 הורידה אותה לכ-20% כבר ב-1986, ומאז היא ירדה בהדרגה. בשנים האחרונות היא חזרה לעלות: 3.2% ב-2024, ו-2.6% ב-2025. במדד של ספטמבר 2026, האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים ירדה ל-1.6%, בתוך היעד.

מונחים קרובים

אינפלציית ליבה היא האינפלציה בלי הרכיבים התנודתיים, כמו אנרגיה ופירות וירקות, ומשמשת לזהות מגמה. דיסאינפלציה היא האטה בקצב עליית המחירים, ודפלציה היא ירידה כללית במחירים. סטגפלציה היא אינפלציה גבוהה יחד עם צמיחה חלשה ואבטלה, השילוב הקשה ביותר לבנק מרכזי. והיפר-אינפלציה היא מצב כמו של ישראל באמצע שנות ה-80, שבו המחירים עולים עשרות אחוזים בחודש.

דוגמה בשקלים

100,000 ש"ח שיושבים בעו"ש בלי ריבית במשך עשר שנים של אינפלציה של 3% בשנה עדיין יראו בחשבון 100,000 ש"ח, אבל יקנו רק מה שקונים היום ב-74,400 ש"ח בערך. ההפסד של כרבע מכוח הקנייה לא מופיע בשום דף חשבון. ופיקדון שמשלם 2% בשנה כשהאינפלציה 3% מניב ריבית ריאלית שלילית של כ-1% בשנה, עוד לפני מס.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

אינפלציה קובעת את הריבית: כשהיא גבוהה, בנק ישראל מעלה ריבית, וזה מייקר משכנתאות ומשפיע על מחירי המניות והאג"ח. מי שיש לו משכנתא צמודה למדד רואה את הקרן גדלה בכל חודש של אינפלציה. מי שחוסך צריך לבדוק את התשואה הריאלית, אחרי אינפלציה, ולא רק את הנומינלית. ואגרות חוב צמודות למדד, כמו אג"ח ממשלתיות מסדרת גליל, מגינות מפני אינפלציה גבוהה מהצפוי.

טעויות נפוצות

לבלבל בין מחיר גבוה לאינפלציה: אינפלציה היא קצב השינוי, לא רמת המחירים. לחשוב שמחירים יורדים כשהאינפלציה יורדת: הם רק עולים לאט יותר. להשאיר כסף רב בעו"ש לאורך שנים. ולהסתכל על מדד של חודש אחד כאילו הוא מגמה: מדדים חודשיים קופצים בגלל עונתיות, חגים ומחירי נסיעות.