תוכנית חיסכון

סוגי תוכניות חיסכון

בריבית קבועה בשקלים, לא צמודה: יודעים מראש כמה תקבלו, אבל אינפלציה גבוהה שוחקת את הריבית. צמודה למדד המחירים לצרכן: הקרן מתעדכנת לפי המדד ומקבלים ריבית נוספת, נמוכה יותר. בריבית משתנה, לרוב פריים פחות מרווח, שזזה עם ריבית בנק ישראל. ובמטבע חוץ. חלק מהבנקים משווקים בשם "תוכנית חיסכון" גם פיקדון מובנה, שהתשואה שלו תלויה במדד מניות, וכדאי לקרוא את התנאים לפני שחותמים.

נקודות יציאה ומס

נקודת יציאה היא מועד קבוע מראש, למשל פעם בשנה, שבו אפשר למשוך את הכסף בלי קנס, בדרך כלל בהודעה מוקדמת. משיכה במועד אחר דורשת את הסכמת הבנק ונחשבת "שבירת" החיסכון: אפשר לאבד חלק מהריבית או את כולה, ולפי חלק מההסכמים אפילו לקבל פחות ממה שהופקד. על הריבית משלמים מס, שהבנק מנכה במקור: 15% מהריבית הנומינלית בתוכנית לא צמודה, ו-25% מהריבית הריאלית, מעבר לעליית המדד, בתוכנית צמודה. בישראל אין נכון לאוקטובר 2026 ביטוח פיקדונות ממשלתי, אף שהנושא נבחן.

חיסכון לכל ילד

תוכנית החיסכון המוכרת ביותר בישראל היא חיסכון לכל ילד: ביטוח לאומי מפקיד לכל ילד 58 ש"ח בחודש (2026), וההורים יכולים להוסיף עוד 58 ש"ח מקצבת הילדים. ההורים בוחרים אם הכסף ייחסך בבנק או בקופת גמל, שבה הוא מושקע בשוק ההון. אפשר למשוך מגיל 18, עד גיל 21 בהסכמת ההורים, ומי שלא מושך עד 21 מקבל מענק נוסף.

דוגמה בשקלים

חוסך מפקיד 500 ש"ח בחודש במשך חמש שנים בתוכנית בריבית שנתית קבועה של 3% (הנחה לצורך הדוגמה). בסוף הוא הפקיד 30,000 ש"ח והצטברו כ-32,300 ש"ח. על כ-2,300 ש"ח של ריבית ינוכה מס של 15%, כ-350 ש"ח, ונשארים כ-31,950 ש"ח. אם האינפלציה באותן שנים הייתה 2.5% בשנה, הריבית נטו כמעט רק שמרה על כוח הקנייה של הכסף.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

תוכנית חיסכון מתאימה לכסף שיידרש בעוד שנה עד חמש שנים, לסכום שחייב להיות שם (מקדמה לדירה, רכב, לימודים), ולכרית ביטחון. לחיסכון לטווח ארוך, עשר שנים ויותר, ריבית בנקאית בדרך כלל לא מנצחת את האינפלציה באופן משמעותי, ושם בודקים אפיקים שמושקעים בשוק ההון.

טעויות נפוצות

לשבור את החיסכון לפני נקודת היציאה ולאבד את הריבית. להשוות ריבית נקובה בין בנקים בלי לבדוק את הריבית האפקטיבית ואת ההצמדה. לא להתמקח: הריבית על פיקדונות פתוחה למשא ומתן. להשאיר סכום גדול בעו"ש במקום בחיסכון. ולבלבל בין תוכנית חיסכון בבנק לפוליסת חיסכון בחברת ביטוח או לקופת גמל להשקעה, שמושקעות בשוק ההון ויכולות גם להפסיד.