הון חוזר (Working Capital)

איך מחשבים

את שני הנתונים לוקחים מהמאזן. נכסים שוטפים: מזומנים, השקעות לזמן קצר, לקוחות (חשבונות חייבים) ומלאי. התחייבויות שוטפות: ספקים, אשראי קצר מבנקים, החלק של הלוואות ארוכות שנפרע השנה והוצאות לשלם. הון חוזר הוא ההפרש ביניהם. קרוב משפחה שלו הוא היחס השוטף, נכסים שוטפים חלקי התחייבויות שוטפות: יחס מעל 1 אומר הון חוזר חיובי. אנליסטים בודקים גם הון חוזר תפעולי, לקוחות ועוד מלאי פחות ספקים, כי הוא מראה כמה כסף "תקוע" בפעילות עצמה.

דוגמה בשקלים

יבואנית מוצרי חשמל מחזיקה 5 מיליון ש"ח במזומן, 30 מיליון ש"ח אצל לקוחות (חנויות שמשלמות אחרי 90 יום) ומלאי של 25 מיליון ש"ח: נכסים שוטפים של 60 מיליון. היא חייבת 20 מיליון לספקים ו-15 מיליון באשראי בנקאי קצר: התחייבויות שוטפות של 35 מיליון. ההון החוזר הוא 25 מיליון ש"ח, ויחס שוטף של כ-1.7. אם המכירות יגדלו ב-20%, יגדלו גם הלקוחות והמלאי, והחברה תצטרך למצוא עוד כמה מיליוני שקלים כדי לממן אותם, גם אם היא רווחית. כך חברות צומחות נקלעות למצוקת מזומנים.

הון חוזר שלילי: לא תמיד סימן רע

רשת סופרמרקטים מקבלת את הכסף מהלקוח ביום הקנייה, מחזיקה מלאי לימים ספורים ומשלמת לספקים אחרי חודשיים. ההתחייבויות השוטפות שלה גדולות מהנכסים השוטפים, והספקים בעצם מממנים אותה. בעסק כזה הון חוזר שלילי הוא חלק מהמודל העסקי. אצל חברה תעשייתית שהלקוחות שלה משלמים לאט, אותו מספר יכול להעיד על קושי לשלם חובות בזמן ועל תלות בבנקים.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

למי שמחזיק אגרות חוב או מניות של חברות קטנות ובינוניות: הון חוזר שלילי שנמשך כמה רבעונים, בחברה שאינה קמעונאית, הוא נורת אזהרה מוקדמת. בדוח תזרים המזומנים, גידול בהון החוזר מקטין את התזרים מפעילות שוטפת, ולכן חברה יכולה להציג רווח ובכל זאת להיגמר לה המזומן. כך גם מזהים רווח מנופח: חשבון לקוחות שגדל הרבה יותר מהר מהמכירות.

טעויות נפוצות

לשפוט הון חוזר שלילי בלי להבין את הענף. להסתכל על הסכום ולא על המגמה ועל היחס למכירות. להתעלם מאיכות הנכסים השוטפים: מלאי מיושן ולקוחות שלא ישלמו נספרים בהון החוזר אבל לא יהפכו למזומן. ולבלבל עם "הון חוזר נטו" של בנג'מין גרהם (Net-net), שמחסיר מהנכסים השוטפים את כל ההתחייבויות, גם הארוכות.