מדד המחירים לצרכן (CPI - Consumer price index)

איך זה עובד בישראל

הלמ"ס אוספת כל חודש עשרות אלפי מחירים ברחבי הארץ ומשקללת אותם לפי משקל כל סעיף בהוצאות משקי הבית, כפי שנמדד בסקר הוצאות משק הבית. סעיף הדיור הוא הגדול ביותר, והוא נמדד לפי שכר הדירה, לא לפי מחירי הדירות: מחירי הדירות נמדדים במדד נפרד ואינם חלק ממדד המחירים לצרכן. המדד מתפרסם ב-15 בכל חודש (וביום חול סמוך כשה-15 חל בסוף השבוע) ומתייחס לחודש הקודם.

יעד האינפלציה של הממשלה ובנק ישראל הוא 1% עד 3% בשנה, ובנק ישראל משתמש בריבית כדי לשמור על המדד בטווח הזה: אינפלציה גבוהה מהיעד מושכת העלאת ריבית, ולהפך. בחוזים צמודים מבחינים בין "המדד הידוע" (האחרון שפורסם) ל"מדד בגין" (החודש שעליו הוא מדווח), והלמ"ס מפרסמת גם מדדים ללא דיור, ללא אנרגיה ו"מדד ליבה" שמנטרלים רכיבים תנודתיים.

דוגמה בשקלים

נניח שהמדד עלה ב-3% בשנה. פיקדון שקלי לא צמוד שנתן 4% הניב תשואה ריאלית של כ-1% בלבד: 100,000 ש"ח הפכו ל-104,000 ש"ח, אבל קונים איתם רק כ-1% יותר ממה שקנו שנה קודם. איגרת חוב צמודה למדד בריבית של 1% על אותם 100,000 ש"ח נתנה בערך את אותו דבר: הקרן עלתה ל-103,000 ש"ח ועוד כ-1,030 ש"ח ריבית. ובמשכנתא צמודה למדד עם יתרת קרן של 500,000 ש"ח, עליית מדד של 3% מוסיפה לקרן כ-15,000 ש"ח באותה שנה, גם כשמשלמים כל חודש.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

בכל מקום שיש בו הצמדה: מסלול צמוד במשכנתא, אג"ח ממשלתיות צמודות ("גליל") לעומת שקליות, חוזי שכירות שכוללים הצמדה למדד, מזונות ותשלומים אחרים שנקבעו "צמוד למדד". בחיסכון ארוך טווח: תשואה נומינלית של 5% בשנה עם אינפלציה של 3% היא תשואה ריאלית של כ-2% בלבד, וזה המספר שקובע אם החיסכון גדל באמת. ובשוק ההון: פרסום מדד גבוה או נמוך מהצפי מזיז באותו ערב את ציפיות הריבית, את האג"ח ואת השקל.

טעויות נפוצות

לחשוב שהמדד כולל את מחירי הדירות (הוא כולל שכר דירה בלבד). לבלבל בין עליית המדד החודשית לשיעור השנתי: 0.4% בחודש הם כמעט 5% בשנה. למדוד תשואות בלי לנכות את האינפלציה. לצפות שהסל האישי שלכם יתנהג כמו הסל הממוצע: משפחה עם ילדים קטנים, או מי שגר בשכירות, מרגישים אינפלציה שונה. ולהתעלם מהצמדה בחוזה: סעיף קטן שמשנה את התשלום בכל שנה.

איפה רואים את המדד

הלמ"ס מפרסמת את המדד החודשי, את השינוי השנתי ואת המדדים המשניים באתר שלה ביום הפרסום. בנק ישראל מפרסם באתרו את הציפיות לאינפלציה (מהשוק ומהחזאים), וההפרש בין המדד שפורסם לציפיות הוא מה שמזיז את השווקים באותו ערב.