FIFO (First in first out)

FIFO במלאי ובדוחות כספיים

חנות שקנתה סחורה בכמה מחירים שונים צריכה להחליט באיזה מחיר לרשום את מה שמכרה. לפי FIFO, מה שנמכר נרשם לפי המחירים הישנים, ומה שנשאר במלאי לפי החדשים. בתקופה של עליית מחירים זה אומר עלות מכר נמוכה יותר, רווח גבוה יותר, וגם מס גבוה יותר. השיטה ההפוכה, LIFO (אחרון נכנס, ראשון יוצא), אסורה בתקינה הבינלאומית (IFRS) שלפיה מדווחות החברות בישראל, ומותרת בתקינה האמריקאית, ולכן חברות אמריקאיות מסוימות מציגות מלאי ורווח באופן שלא משתווה ישירות לחברות ישראליות.

FIFO במס על מניות בישראל

מי שקנה את אותה מניה בכמה מועדים ובמחירים שונים, ומוכר רק חלק, צריך לדעת איזה מחיר קנייה נחשב. בניירות ערך שנסחרים בבורסה בתל אביב, תקנות מס הכנסה קובעות שהמכירה נחשבת לפי סדר הקנייה, כלומר FIFO, אלא אם המוכר מוכיח אחרת, והבנקים והברוקרים המקומיים מחשבים את המס שהם מנכים לפיה. בחשבון אצל ברוקר זר, שבו המשקיע מדווח בעצמו, FIFO היא השיטה המקובלת, וכדאי לבדוק את החישוב עם רואה חשבון.

דוגמה בשקלים

משקיע קנה 100 מניות ב-50 ש"ח (5,000 ש"ח), ושנה אחר כך עוד 100 מניות ב-80 ש"ח (8,000 ש"ח). היום המניה ב-90 ש"ח, והוא מוכר 100 מניות ב-9,000 ש"ח. לפי FIFO, נמכרו המניות הראשונות, ב-50 ש"ח: רווח של 4,000 ש"ח ומס של 25%, כ-1,000 ש"ח (בפועל המס על הרווח הריאלי, אחרי ניכוי האינפלציה). אילו נחשבו המניות של 80 ש"ח כנמכרות, הרווח היה 1,000 ש"ח והמס כ-250 ש"ח. אותה מכירה, פי ארבעה מס.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

למי שקונה את אותה מניה או קרן סל בכמה מנות לאורך זמן, למשל בהפקדה חודשית: כשמוכרים חלק, המנות הישנות, עם הרווח הגדול ביותר, נמכרות קודם. בשוק עולה זה אומר מס גבוה יותר במכירה החלקית הראשונה. זה גם מסביר למה המס שנוכה במכירה נראה לפעמים גבוה מהצפוי. בקופת גמל להשקעה ובפוליסת חיסכון החישוב נעשה אצל הגוף המנהל, והמס משולם רק כשמושכים את הכסף.

טעויות נפוצות

לחשב רווח לפי מחיר הקנייה הממוצע או לפי הקנייה האחרונה, ולהיות מופתעים מהמס. לחשוב שאפשר לבחור מה נמכר בחשבון בבנק בלי להוכיח זאת. לשכוח שבחשבון אצל ברוקר זר החישוב והדיווח הם באחריות המשקיע. ולהשוות רווחים של חברה אמריקאית שמשתמשת ב-LIFO לחברה ישראלית בלי להתאים. ולשכוח שאותו כלל חל גם על קרנות סל ועל אגרות חוב שנקנו בכמה מנות.